ארזנו את החפצים, רשמנו בספר האורחים רק דברים טובים (כי לא היו גרועים או דרושים לתיקון) ויצאנו לנו לדרכנו...עצרנו לרגע בסופר הנימצא בעיירה "פולזין", הצטיידנו בעוד מזון והתחלנו לנוע לעבר הסכר כאשר המרחק אל הסכר הוא כ- 17 ק"מ ועוברים בדרך 50 מנהרות החצובות בסלע ומאפשרות תנועה של רכבים.
נסענו והגענו אל הסכר...אך שוד ושבר "לא ניתן לעצור על הסכר"...אז אנחנו ממשיכים ומגיעים לחניון הנמצא בתחתית הסכר ומשקיף על הסכר מלמטה...הסכר מהצדהזה לא משהו...אז החלטנו לסוב על עקבותינו ולעלות ולנסות לחנות ליד הסכר...עלינו והגענו חזרה לאזור הגשר, מצאנו חניה לרכב וניגשנו לצלם את האגם והסכר, לא פחות מדקה ויצא אלינו שומר שאסר עלינו להחנות את הרכב ולצלם...רק הוא יצא קצת מאוחר...בידנו תמונות של הסכר מלמעלה !
נכנסנו לרכב ASAP, וקיבלנו החלטה שאנחנו ממשיכים צפונה אל עבר מעבר הגבול בין "מונטנגרו" לבין "בוסניה הרצוגובינה", ננסה לעלות דרך ההרים בצד של "מונטונגרו" לכיוון רכס הרי ה"דורמיטור" !
הגענו למעבר הגבול...לקח לי 5 דקות להבין את המתרחש וניגשתי לשוטר שעמד וכיוון את התנועה, הוא לא ידע אנגלית, אבל תוך פחות מרבע דקה הגיע שוטר גבול נוסף ושאל לרצוני...הסברתי לו שאני מעוניין לנסוע לכיוון שמורת ה-"דורמיטור" ואין לי כוונה לחצות את הגבול ל"בוסניה", הוא הסתכל עלי, אמר לי לך תביא מסמכים של הרכב, עבר על המסמכים...ותוך פחות מ 2 דקות קיבלנו אישור לנסוע בדרך בה רצינו (קצת חוצפה"ישראלית" והרבה רצון טוב מהשוטר בגבול)...עקפנו את ביקורת הדרכונים ומייד שברנו חזק ימינה (מזרחה) לעבר הדרך העולה בהר...כביש צר שרובו המוחלט סלול ופה ושם יש קטע עפר ...התחלנו לנסוע בעליה ופתאום בה מולנו במהירות רבה רכב מסחרי... ברחתי ימינה והוא ברח גם ימינה (שלו) ובנס לא התנגשנו.
אנחנו מתקדמים מזרחה , מצפון לנו נהר ה- "TARA" (עוד נדבר עליו רבות) המשמש גבול טבעי בין שתי המדינות.
הדרך במגמת עליה למזרח, מזכירה את הדרכים ביוון בצפון היבשת (דרכים צרות וסלולות שרק רכב אחד יכול לנוע בהם (במידה ומגיע רכב מהצד השני רצוי לפנות את הדרך), מסביב הכל פורח, פרפרים, דבורים ועוד כל מיני בעלי כנף בילתי מזוהים עסוקים באיסוף צוף ואבקה מהפריחה המדהימה, האביב כאן שולט.
בשלב מסויים אנחנו נוסעים דרומה ומגיעים לרמה, והרמה הזאת כולה מעובדת , פה ושם חווה חקלאית, אסם, רפת, ובית מגורים, ובשדות החקלאים עוסקים בעבודת הקציר, ממשיכים לנסוע ברמה עד שהבטן מסמנת לנו שהגיע הזמן לאכול ארוחת בוקר..אנחנו עוצרים ליד מבנה ציבורי שרשום עליו "Hostel Park PIVA" , רואים 2 ספסלים ושולחנות ומיד מתיישבים מול הנוף המדהים ופורסים לנו ארוחת בוקר מדהימה...וכמובן נהנים מהנוף , הפריחה, ומהשלווה שמסביב.
מסיימים את ארוחת הבוקר, נהנים עוד רגע מהנוף ויוצאים להמשך הנסיעה אל עבר דרך הנוף P-14 , ה- Google map מראה לנו לנסוע ימינה ואנחנו "נשמעים למרותו", נוסעים כק"מ ופתאום מסתיימת לה הדרך הסלולה ומתחילה דרך עפר...מסתכלים על הדרך וניראה שהיא עבירה לרכב Suzuki 4X2 , מחליטים לשים מבטחנו ברכב וב - Google , נוסעים לאט ניראה שפעם אחרונה שנסעו בדרך הזאת זה היה לפני שבוע או שבועיים, הצמחיה בין ה"קוליסים" די גבוהה ושומעים אותה מגרדת את תחתית הרכב (שבדיעבד הסתבר לנו שיש שם מתחת לרכב הגנות על רכיבים שאצלנו בארץ לא קיימות), הדרך נכנסת לתוך יער ואנחנו ממשיכים לנסוע...הדרך מובילה בין הגבעות פעם יער פעם שטח פתוח, הצמחיה פשוט מדהימה, בשלב מסויים אנחנו מגעים ל"פלטו" ומולנו בצד מערב נפתח נוף מדהים של הרי "האלפים הדינריים", תמונת נוף משגעת...
משבנו אל הכביש והמשכנו בנסיעה...עד לכפר Trsa , צ. דרכים בה נפגשים עם דרך נוף P-14 המובילה ל - "zabljak".
למי שיש את "החוצפה הישראלית" ומעוניין לטייל באזור המוגבל, רצ"ב הנקודות לאורך המסלול (כולל דרך העפר)
כביש דרך נוף P-14, יצאנו לבחון האם הדבר נכון שזו אחת הדרכים היפות ביותר ב"מונטנגרו" !...
אז יצאנו לדרך ואכן לאורך כל הדרך יש מספר רב של נקודות תצפית שמאפשרות להתרשם מהנופים המרהיבים שנוצרו באזור לפני מיליוני שנים, נוסעים בדרך, מדי פעם עוצרים לאיזו תמונה, השמש זורחת וככל שעולים בגובה האוויר מתקרר ורוח מתחילה לנשב אבל אי אפשר שלא לצאת מהרכב ולצלם ולהצטלם בכל נקודה, שווה את הרגע שלקפוא מקור, אכן דרך יפה, לקח לנו כשלוש שעות לנסוע, נהנים ממה שהטבע יצר, מצרף כמה נקודות שעצרנו בהם לתצפית:
- View Point, 4WR5+8X, Boričje, מונטנגרו
- Todorov Do, Plužine, P14, מונטנגרו
- Durmitor Viewpoint, P14, מונטנגרו
- Durmitor Viewpoint, P14, מונטנגרו
- Mountain pass Sedlo, 33X2+94P, Durmitor National Park, Pošćenski Kraj, מונטנגרו
- Mountain Herbal Tea bar, 33WC+V3G, Žabljak, מונטנגרו - עצירה לקפה
וכמובן לא לוותר על התמונה ב"מסגרת" שברקע "הר השכבות" !!!
לסיכום:
נהננו מאד מהנסיעה המראות מדהימים, אכן אחת הדרכים היפות ב"מונטנגרו" (מצאנו עוד כמה כאלו בהמשך הטיול...)
זהו הגענו ל- עיירה "zabljak", הכנסנו את מקום הלינה ל- Google map , ותוך פחות מ- 7 דקות היינו ב"צימר"
פגשנו את "סלובודה", "שלום", "בורכים הבאים", "תודה רבה" , אלו המילים הראשונות שיצאו מפיו...מסתבר שבתקופה האחרונה הרבה מאד ישראלים עברו ולנו אצל "סלובודה" ב"צימרים" המשפחתיים.
בהצעת "סלובודה" , יצאנו לקחנו מנוחה של שעה ויצאנו אל עבר שמורת הטבע Durmitor National Park והאגם "Lake Crno Jezero" ("האגם השחור").
נסענו אל עבר השמורה, בדרך עוברים בעיירה "zabljak", "עיר המחוז" של שמורת ה- Durmitor , נוסעים בכביש הראשי של העירה ואחרי 2.5 ק"מ מגיעים לחניה בכניסה לשמורה (שזו עוד לא השמורה עצמה), חונים את הרכב (יש סדרנים שמוכרים כרטיסי חניה לפי זמן, אנחנו לקחנו ל - 3 שעות לפי 3 אירו לשעה), החננו ויצאנו להליכה לעבר השמורה...עוד כק"מ הליכה, בדרך קנינו כרטיסי כניסה (ניסינו לקנות כרטיס כניסה לכל שמורות הטבע ב"מונטנגרו" - יש כזה...אבל זה לא צלח...בעיות שפה ותקשורת קשות).
הגענו לתחילת המסלול...מקיפים את האגם/ימה...מסלול הליכה של 4.7 ק"מ בשביל מסומן...התחלנו ללכת נגד כיוון השעון ("הקפה שמאלית"), אכן מסלול נוח למעט עליה/ירידה אחת ששם נדרשת אחיזה במעקה עשוי כבל פלדה, וגם שם לא היה קושי כל שהו...לקח לנו כשעה וחצי להקיף את האגם, סיימנו ויצאנו חזרה אל הרכב, תוך כדי שאנחנו מחפשים מסעדה לאכול ארוחת ערב...מצאנו ב - google מסעדה שמצאה חן בעיננו ויצאנו לעברה...לא הצלחנו למצוא אותה, שוב Google סובב אותנו בעירה, עד שעצרנו בחניה חינמית (ליד סופרמרקט) והעברנו למצב "הליכה" ותוך פחות מ- 3 דקות אחרי שחנינו כבר היינו בתוך המסעדה
המסעדה ניראת כמו מסעדת פועלים ישנה וכבר חשבנו ללכת...אבל 4 גברות ישראליות שישבו במסעדה אמרו לנו...תשבו אל תזוזו האוכל כאן מצויין !, ואכן כך היה, הזמנו מנה של תבשיל מקומי בשר מבושל בקדירה, דג "פורל" וסלט יווני ולקינוח הזמנו עוגה מקומית, הכל היה טעים, ממליצים בחום על המסעדה :
המסעדה ניראת כמו מסעדת פועלים ישנה וכבר חשבנו ללכת...אבל 4 גברות ישראליות שישבו במסעדה אמרו לנו...תשבו אל תזוזו האוכל כאן מצויין !, ואכן כך היה, הזמנו מנה של תבשיל מקומי בשר מבושל בקדירה, דג "פורל" וסלט יווני ולקינוח הזמנו עוגה מקומית, הכל היה טעים, ממליצים בחום על המסעדה :
Krcma Nostalgija "zabljak"
סיימנו לאכול...עשינו סיבוב קצר בעיירה, אין הרבה מה לראות , הרוב בתי מלון מסעדות ו"צימרים",
חזרנו ל"צימר", וחיש קל נרדמנו...יום שהתחיל ב - "פולזין" "Pluzine" ומסתיים ב"זאבליק" "zabljak"
קישור למסלול ב- Google map:
מקום הלינה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה