הפארק הלאומי "פרוקלטייה" ("Prokletije"),הידוע כפארק "ההרים המקוללים", הוא הפארק הלאומי הפראי והצעיר ביותר במונטנגרו (הוכרז ב-2009). הוא ממוקם בגבול עם אלבניה וקוסובו, ומתנשא לגובה של עד 2,534 מטרים בפסגת זלה קולאטה (Zla Kolata).
זהו אזור בתולי המשמש שמורת טבע להגנה על מיני צמחין ואוכלוסיית "שונרים" הנמצאת בהכחדה, האזור עשיר מאד בפרפרים (כ- 140 סוגים) ומושך אליו מטיילים חובבי טבע בזכות האגמים הקרחוניים המסתוריים שלו, נחלים צלולים כמו קניון נהר גרלייה (Grlje), מגוון ביולוגי עשיר, ושבילי הליכה מרהיבים. הפארק משמש גם כנקודת גישה מרכזית למסלול הטרקים הבינלאומי Peak of the Balkan.
אז למה לא לנסוע לשם...
אבל לפני כן צריך לעשות תצפית של 360 מעלות על הרי הבלקן - האלפים הדינריים ואת התצפית עושים לא רחוק מ"קולאשיין"...עושים אותה מפסגת אתר הסקי המתנשאת לגובה 2072 מטר מעל העיירה ונמצאת במרחק נסיעה של 15 דקות ברכב ועוד 3-4 דקות ברכבל פתוח (רכבל סקי).
בטרם אנחנו יוצאים לדרך עצרנו בסופר המקומי וקנינו לנו מזון ליומיים...אולי נשאר ללון בשמורת הטבע "Prokletije",
התחלנו את הנסיעה, הכביש מעולה, תנועה כמעט ואין ותוך פחות מ 15 דקות מצאנו את עצמנו ליד תחנת הרכבל בגובה 1,600 מטר !, השעה 08:30 הרכבל יתחיל לפעול רק ב 10:00...קיבלנו החלטה והתחלנו לטפס עם הרכב בדרך העפר אל עבר הפסגה...בחודש יולי...הדרך עבירה ואין בעיה לנסוע עם רכב 4X2 במעלה ההר (וגם לרדת), נסענו לאט, נהנים מהנוף ההולך ונפתח ככל שעולים בגובה...ומזג האוויר האיר לנו פנים, שמים כחולים כמעט ללא עננים...עוברות להן עוד 20 דקות ואנחנו כבר עוד רגע בפסגה...אבל דרך העפר מלאה באבנים ויש חריץ עמוק שלא בטוח שאפשר לעבור אותו...אז אנחנו עוצרים בצד, מוצאים את הציידנית ומתיישבים לאכו ארוחת בוקר בנוף פנורמי מדהים...מסיימים לאכול, ומקבלים החלטה לטפס ברגל את ה - 100 מטר האחרונים...
הולכים ומטפסים עד שמגיעים לשיא ההר...2072 מטר מעפנה"י , איזה נוף פנורמי איזה ראות מאופק עד אופק, פשוט מדהים, מצלמים, נחים מצלמים פרחים ויורדים חזרה לרכב (ולא באותה דרך, כי אצלנו במשפחה לא חוזרים באותה דרך...תמיד הולכים קדימה, ואם חוזרים אז בדרך אחרת שיהיה יותר מעניין).
שבנו לרכב ולאחר שהבנו שרק ה- 10 מטר הם בעייתים ואח"כ דרך העפר חוזרת להיות "אוטוסטראדה" ....המשכנו להעפיל לשיא הגובה עם הרכב הגענו לשיא הגובה...אבל לא ניתן להמשיך בדרך...מתקן שידור גדול עומד בשיא הגובה ולא מאפשר נסיעה...הסתובבנו ויצצאנו בדרכנו חזרה אל עבר מנהרת Tunel Kolasin - Lubnice - Beran החוצה את הרכס בגובה 1,450 מטר ממערב למזרח...חצינו והתחלנו לרדת בכביש עד למפגש עם כביש P-2 ביציאה הדרומית מהעיר "בראן" קBeran משם פונים דרומה אל עבר העיר פלאב (Plav) שוכנת בצפון-מזרח מונטנגרו למרגלות רכס הרי "Prokletije" . היא מפורסמת בזכות אגם פלאב (Plav Lake) הציורי, המים הצלולים והקרבה לפארק הלאומי Prokletije National Park.
נוסעים דרומה על כביש P-2, בצד מזרח שלנו זורם נהר ה"לִים" (Lim River), נהר הררי שוצף הזורם באזור הבלקן. נובע מאגם פלאב (Plav Lake) בצפון-מזרח מונטנגרו, לא רחוק מהגבול עם אלבניה, וזורם לאורך כ-87 ק"מ בתוך מונטנגרו דרך הערים אנדרייביצה (Andrijevica), בראנה (Berane), ובילו פולה (Bijelo Polje).
מגיעים לעיירה Plav...וה- Google map מתעקש לקחת אותנו בדרכים הצרות דרך העיירה ל...שום מקום !, הגענו ל - "dead end", סתובבים, ומנווטים "ידנית" לשמורת טבע (צריך להכניס את הישוב Vusanje) אל חניון הרכב הנמצא ליד מפלי Grlja Canyon, GRFR+4HJ, Vusanje.
חונים בחניה ומתארגנים להליכה של 2 ק"מ הלוך חזור (סה"כ כ- 4 ק"מ) אל עבר "המפלים הנסתרים" Kusije waterfall , יוצאים לדרך , חוצים גשר על פני נהר ה Grlia, וממשיכים עפ"י סימון השבילים אל עבר המפלים, הטבע מתפרץ במלוא עוזו, הפריחה בשיאה וכל החרקים (פרפרים והדבורים למינהן) עפים באוויר מחפשים מזון, פשוט מקסים, אין מילים שיכולות לתאר את היופי של הטבע, הולכים בדרך עפר שהופכת לשביל בתוך היער, בשלב מסויים הסימון שבילים נעלם ולמזלנו אנחנו מנווטים עם תוכנת All-Trail (אפליקציה בתשלום למכשיר הנייד) ומייד מוצאים את המשך השביל...מתקרבים למפלים, שקט הס, מתקרבים עוד קצת ומתאכזבים בגדול...המפלים יבשים !!!, טוב...שבים על עקבותינו אל עבר החניון ומשם ניסע ברכב אל בריכת ה"עין הכחולה" ("Oko Skakavice" "The Blue Eye") (בעקרון יש מסלול מעגלי של 8.5 ק"מ המחבר את המפלים עם הבריכה - אבל בגלל קוצר זמן ויתרנו עליו)
חזרנו לחניון, נגשנו לראות את המפלים השוצפים של נהר ה- Grlia, ומזל שיש מעקה...רעייתי שתחיה התקרבה אל הבריכה העליונה כדי לצלם מקרוב את המפל ופיתאום מצאה את עצמה מחליקה למים הקרים מאד, למזלה המעקה בלם את הנפילה ורק המכנסיים נרטבו, חזרנו לרכב, רונית רעייתי החליפה בגדים ויצאנו עם הרכב לעבר ה"עין הכחולה", פחות מ- 5 דקות נסיעה על דרך עפר טובה ואנחנו בחניון שמימנו יורדים אל הבריכה...50 מטר הליכה ואנחנו בבריכה...צבע תכלת בהיר מקבל את פנינו (שוב סימן שהמיים כאן מאד קרים).
היה חם מאד והתלבטתי אם להכנס למים...אבל אחרי טבילת רגליים לפחות מ-3 שניות הבנתי שאין סיכוי שאני עושה את זה...צריך להתאמן כדי לשחות במי קרח !!!, אז כדי שלא אעשה זאת כעט !
צילמנו את הבריכה מכל זווית אפשרית , חזרנו לרכב והחלטנו שכדי לקצר טווחים ליעד הבא (שעוד נספר עליו בהרחבה) נתקדם חזרה צפון מערב אל המקום מימנו באנו בתחילת היום..."קולאשיין" ואת החזרה נעשה בדרך הדרומית יותר המסומנת במפות כ- M-9 , ויוצאת מצ. הדרכים בכפר Andrijevica לכיוון מערב אל עבר הישוב Mateševo ועוברת במעבר ההרים Tresnjewik.
אבל קודם כל עצירה לארוחת צהרים-ערב !
ביציאה מהשמורה זוג צערים עומדים ומנפנפים ידיים לטרמפ', לפי התיקים שלהם הם אחרי "טראק" גדול, עצרנו להם...הסתבר שהם "ילדים" (בגיל של בן הזקונים שלנו - 19) סיימו בי"ס ויצאו לטיול תרמילים ב"מונטנגרו" שהשאיפה אחרי סיום המסע לנוח כמה ימים בים של מפרץ קוטור (כי לסרביה אין ים) ולחזור לסרביה, כמו "כל הנוער" שלנו הם מטיילים ב"טרמפים" וישנים באוהל, העלינו אותם לרכב והמשכנו לנסוע עד שהגענו לצומת הישוב Andrijevica בה היינו אמורים לפנות מערבה לכיוון כביש ההרים, הורדנו את החבר'ה...נפרדנו לשלום בידידות והתיישבנו לאכול ולהזמין חדר במסעדה הנמצאת על הצומתMost Bandovića, PQRM+72X, M9, Andrijevica, ...האוכל היה טוב מאד ומשביע, נחנו חצי שעה ויצאנו שוב לדרכנו...ואת מי אנחנו פוגשים על הדרך ביציאה מהכפר...כמובן את הזוג שהורדנו חצי שעה קודם לכן...אוספים אותם , לא לפני שאנחנו מארגנים את הרכב שיהיה להם נוח לשבת מאחור...וממשיכים בשיחה שהופסקה כאשר הם ירדו לנסות לתפוס טרמפ'ים אבל אף אחד לא עצר להם ומי שכבר עצר שאל אותם אם הם צריכים מקום לינה !, נסענו כשעה, מטפסים בהר,
עוברים מעבר הרים ומגיעים לישוב Mateševo, שם מצאו "הילדים" קמפינג לנטות את אוהלם !, נפרדים מהם הפעם באמת לשלום ואולי מתי שהו שוב להתראות וממשיכים לעבר העייירה "קולאשיין" אל ה"צימר" שניראה מדהים בתמונות של Booking...שהגענו ...התאכזבנו, הצימר יושב על הדרך הראשית בתוך העיירה המחברת את העיירה עם אתר הסקי, היח' דיור נמצאת בקומה השניה והעליה אליה במדרגות לוליניות צרות מאד...והחדר עצמו צפוף מאד, טוב אין לנו ברירה , אנחנו עייפים מכדי לחפש דירה אחרת (חבל שלא הזמנו לאותו מקום שהיינו בו יום קודם), התקלחנו ונרדמנו כי היינו עייפים מאד ביום שהתחיל ב"קולאשיין" והסתיים ב"קולאשיין" !
קישור למסלול ב- Google map:
https://maps.app.goo.gl/KL8cdp5DUgvdU6x29
מקום הלינה (לא מומלץ):
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה