היום לפני האחרון, ואנחנו אחרי יום מעייף, מחליטים לבקר בכמה שיותר נקודות תצפית יפות ופחות ללכת ברגל ולהיות בערי החוף...כי חם ולח מאוד (32 מעלות ו- 86% לחות - סיוט) ו...הערי החוף מלאות תיירים שמגיעים בספינות ה"קרוז" שמגיעות ופורקות תיירים בכמויות עצומות.
יוצאים לדרך אל אגם "סקאדר" Skadar" , אגם מים מתוקים הגדול ביותר בחצי האי הבלקני. שטחו 450 קמ"ר, והוא מתחלק בין מונטנגרו ואלבניה. העיר הגדולה היחידה לחופו היא "שקודרה" שבאלבניה, בקצהו הדרומי של האגם, האגם וחופיו בתחום מונטנגרו הוכרזו ב-1983 כשמורת טבע, אחת מהגדולות באירופה.
יצאנו מה"צימר", נסענו אל עבר "מפלי הניאגרה" של העיר "פודגוריצה", אומרים שבעונת הפשרת השלגים המפלים דומים מאד למפלי הניאגרה בארה"ב (שהגענו לשם הבנו שאין פרופורציה...מפלי הניאגרה בארה"ב ענק...יים לעומת אלו שכאן), הגענו למפלים והתאכזבנו קשות, הזרימה דלה ואין הרבה מה לראות..ומכיוון שחם מאד ולח מאד התקפלנו משם חיש מהר...
נסענו לעבר אגם "סקאדר"...בחרנו מקום בחלק הצפוני של האגם פארק "Karuc" בדרך עשינו עצירה לתצפית על עמק "פודגוריצה", ועצרנו בנקודות תצפית על הנוף:
הגענו לפארק, היה מאד חם ...אז ויתרנו על שייט באגם, לקחנו תרמיל, שמנו בו את ארוחת הבוקר, הלכנו כ- 400 מטר והתיישבנו לנו בסמוך לאגם בצל העצים ואכלנו ארוחת בוקר, נהנים מהנוף ומהשקט והשלווה שמסביב...עד שהגיע סירה מנוע ועשתה רעש מחריש אוזניים...
סיימנו את ארוחת הבוקר, והחלטנו שנשוב להר כי החום והלחות כבר היו בשיאם, נכנסנו לרכב ונסענו לעשות תצפית על "פרסת הסוס" (אתר ידוע הנמצא בארה"ב ב"גרנד קניון" באריזונה ליד העיר "פייג"), הגענו לאתר...והמראה שניגלה לעיננו אכן מדהים (טיפ...המקום המיטבי לראות ולצלם את "פרסת הסוס" זה 400 מטר מדרום מזרח לנקודה המסומנת על הכביש)
משם נסענו לעבר מערה קרסטית (יש כמה כאלה באזור) , הגענו למערה...ראינו מאות אנשים מחכים בתור, אז ויתרנו על התענוג ויצאנו לעבר התצפית על העיר "קוטור"...לפני שאנחנו גולשים לעיר בכביש הפיתולים המפורסם...בדרך עצרנו ב - Njegusi, מצאנו אצבעון לאמא של רונית והמשכנו הלאה, רצינו לעלות להר "לובצ'ן" Lovćen...אבל העננים שכיסו את ההר הבהירו לנו יפה שאין מה לעלות להר...אז המשכנו הלאה...
הגענו לתצפית על העיר "קוטור" והמפרץ:
מזג האוויר לא היה איתנו ..עקב תנאי מזג האוויר העננות והאובך שררו לא אפשרו צילום מייטבי, "ויתרנו" והתחלנו לרדת את ה"סרפנטינות" המפורסמות של הר לובצ'ן היורדות אל עבר העיר "קוטור"...25 סרפנטינות סה"כ (יש סימון בכל עיקול), לקח לנו כ- 30 דקות, בנסיעה במצב ידני בהילוך נמוך ועוד 15 דקות לחניה שבתוך העיר "קוטור".
חנינו
שאלנו את ה- AI לגבי מסלול מומלץ בעיר והוא כמובן שלח אותנו לעיר העתיקה ולחומה שמקיפה אותה...מראש ויתרנו על טיפוס של 1347 מדרגות לתצפית על העיר העתיקה ! ויצאנו אל עבר העיר עצמה, חם לח ומהביל, אלפי תיירים פוקדים את העיר בימים אלו של קיץ...נכנסנו לתוך העיר העתיקה, הסתובבנו ברחובות הציורים שאמורים להיות יפים, אבל בגלל כמות האנשים, עשן הסיגריות והסירחון מהמסעדות...גרם לנו לברוח מהר מהעיר ולשוב לרכב (אנחנו עוד נסייר בעיר בימים אחרים פחות רועשים גועשים ומחניקים) ויצאנו לעבר העיר "בודווה" בה נעביר את הלילה האחרון ב"מונטנגרו" לפני הטיסה חזרה לארץ.
נסענו על דרך המלך ל"בודווה" חיפשנו מסעדה לאכל ארוחת צהרים ערב (כי השעה כבר 17:00)
מצאנו מסעדה על הכניסה האחורית לעיר, המסעדה נמצאת בדרך ראשית ולכן יש בעיית חניה, חנינו בזהירות והתיישבנו לאכל במסעדה, הארוחה היתה סבירה, בינתיים מצאנו דרך Booking יח' דיור בבית דירות, עם חניה צמודה ובריכת שחיה (3 דקות מהמסעדה), סיימנו את הארוחה, יצאנו לדרך...לקח רבע שעה כי העיר היתה "פקוקה", הגענו לבית הדירות, קיבלנו מפתח לדירה, החננו את הרכב, רוקנו את הרכב מכל הציוד והעלינו את המזוודות לדירה, התיישבנו במרפסת לקפה...ומהר מאד נרדמנו (היה יום זוועה מבחינת מז"א ובחינת צפיפות מטיילים)...מזל שאנחנו חוזרים מחר הביתה !
קישור למסלול ב- Google map:
https://maps.app.goo.gl/edfXHSjyf8Fqh7c9A
מקום הלינה:
New Chill and Go Apartments , Budva
יום השיבה לארץ:
הטיסה בשעה 14:55, קמנו לאיטנו, התארגנו על המזוודות ובשעה 09:00 ויצאנו לתצפית על העיר "בודווה" והריביירה של "מונטנגרו"
טיפסנו בהר כ- חצי שעה, התיישבנו בבית קפה לקפה ומאפה של בוקר (אבל לא היה מאפה)
חזרנו לעיר ויצאנו לכיוון ש"ת ב"טיבת"..."פקק" ענק קיבל אותנו בתוך העיר "בודווה", כל התיירים יורדים לים וכל הרחובות עמוסים באנשים ובמכוניות, חלפנו את ה"פקק" (לקח כ 45 דקות לצאת מהעיר) השעה 11:00 , עצרנו במאפיה וקנינו לנו "בורקסים" מקומיים, נכנסנו לחנות Intersports באזה"ת של "קוטור" - "טיבת" הנמצא לאורך הכביש המחבר את "בודווה" עם "טיבת"..גם שם התאכזבנו מהמבחר של ציוד Out-door, נכנסנו ל - Voli קנינו קצת "נישנושים" לטיסה ויצאנו לכיוון ש"ת...פקק באורך קילומטר חיכה לנו בכניסה לשדה...לקח לנו כחצי שעה עד שהגענו לחברת השכרה, השעה היתה 12:30, החזרנו את הרכב ללא בעיה...טוב שקיבלנו ולקחנו רכב "שרוט" ולא רכב חדש (הרכב היה מצויין !!!) , והגענו לטרמינל 2, משם ממריאות טיסות השכר של "אלעל", מסרנו את המזוודות (היה מהיר מאד) והמתנו לפתיחת התור לבידוק...הבידוק מהיר והחתמת הדרכונים מהירה מאד...נכנסו לאולם המתנה עד הטיסה, ה"דיוטי-פרי" קטן וצפוף (לא נכנסנו), ה"בורדינג" החל, יצאנו אל המטוס, התיישבנו ואחרי שעתיים וחצי מצאנו את עצמנו נוחתים ב"בן גוריון"...לקח למזוודות כמעט שעה להגיע, עלינו על הרכבת לחדרה...אחד הילדים קיבל משימה להיות "נהג מונית" והתייצב בתחנת הרכבת..21:30 היינו בבית,,, לילה טוב "מונטנגרו", בוקר טוב "ישראל" !