כן, היום יום הנישואים שלנו...אז צריך לחגוג, אבל למה להתעורר מוקדם כל כך...השעה 05:30 בחוץ אור ואנחנו בתוך המיטה חושבים האם לקום או להמשיך לישון...מקבלים החלטה לצאת לדרך אל עבר ה"הרים השחורים" או יותר נכון לעבר האלפים הדינריים "Dinaric Alps" המתחילים אי שם בצפון מערב יוון (בהרי ה"פינדוס" - כפרי ה"זגוריה" - ראה טיולינו משנת 2016 לצפון יוון) ומסתיימים בצפון מערב סלובניה שם מתחילים הרי הדולומיטים שהם בעצם האלפים המזרחיים בגבול איטליה - אוסטריה...זהו מספיק לבלבל לכם את הראש,, את זה אתם יכולים לקרוא לבד ב"מרשתת".
ארזנו את החפצים שתינו קפה של בוקר, התנענו את הרכב והתחלנו לטפס בהר בכביש P11 המוביל לעיר "ניקשיץ' " "Niksic", כאשר יעדנו הסופי הינה העיירה (הכפר) פולז'ין "Pluzine" היושבת במרכז אגם Piva Lake.
ככל שאתה מטפס, נגלים לעינך תמונת מדהימות של הרים מכוסים בעצים שונים , צמחיית בטה נמוכה המוכרת לנו מאזור הגליל ונוף פנורמי פרוס עד קו האופק.
בשלב מסויים מגיעים לצומת עם כביש M6 , פונים ימינה (מזרחה) וממשיכים לנסוע על כביש M6 עד לעצירה הראשונה לתצפית על אגם "Slansko" שם החלטנו שנאכול את ארוחת הבוקר שאמש רכשנו בסופר המקומי...קצת גבינות, קצת ירקות, טונה מקופסאות (רגילה ומעורבת עם ירקות) בעצירה הצטיידנו גם בגבינה צהובה קשה בדוכן שעמד לא רחוק מהנקודה בה עצרנו, ישבנו כחצי שעה סיימנו לאכול את ארוחת הבוקר, ניקינו אחרינו את השולחן/ספסל שעליו ישבנו ויצאנו לדרכנו לעבר העיירה "ניקשיץ' , באזור העיירה יש מספר אתרים שהמליצו עליהם לביקור:
- האנדרטה למבצע "וולווטה" (מבצע העברת מטוסי קרב מצ'כיה לישראל בשנת 1948).
- הסכר הגדול על אגם Krupac.
- הגשר הגדול והעתיק "גשר קארב - שנת 1896" על נהר
- מנזר Manastir Donji Ostrog.
האנדרטה למבצע "וולווטה" נמצאת ממש על כביש M6 בכניסה ל"ניקשץ", בסמוך לש"ת, יש חניה בשפע, חנינו וירדנו לצפות באנדרטה מקרוב, בשלט אין שום תזכורת למבצע עצמו, אבל יש הרבה מאד ההדרה של העזרה שהתקבלה ממשלת
צילמנו ונסענו לסכר שעל האגם...אפשר לוותר ולכן לא המשיך בתאור...משם חזרנו דרומה לגשר "קארב" הנמצא ביציאה הדרומית מהעיר, עצרנו ל 15 דקות חלצנו עצמות וצילמנו כמה תמונות,
ועכשיו למנזר...יש שתי דרכים להגיע...אחת לחזור לכביש הראשי והשניה לנסוע בדרך צרה ומפותלת בהרים...ואנחנו כמובן בחרנו בדרך השניה הקשה לנהיגה אבל גם המעניינת יותר מהדרך המונוטונית שהציע google map !
הגענו לאזור המנזר .Manastir Donji Ostrog..אבל איכן המנזר ?!!!, הרמנו את הראש וראינו את המנזר נמצא גבוהה מעלינו , התחלנו לטפס עם הרכב בכביש עד לחניה המותרת ל"פשוטי העם" ומשם במדרגות הולכי רגל רחבות אל עבר המנזר, רחבת המנזר עמוסה במאות "צליינים" שבאים לבקש ברכה מאב המנזר, חצינו את רחבת הכניסה והתקדמנו אל עבר המנזר החצוב בסלע (די דומה ל"פטרה"), עברנו את שער הכניסה ונעמדנו בתור...הסתבר לאחר מעשה שאנחנו עומדים בתור לקבל ברכה מאב המנזר, סדר זה סדר וכדי להכנס אל תוך לב המנזר אתה נדרש קודם לקבל בריכה לתרום תרומה ואז מאפשרים לך להכנס למנזר עצמו...בדיעבד כיהודים וישראלים אין מה לעמוד בתור הזה...פשוט לבקש שיכניסו אותכם מהצד מבלי לעמוד בתור ל"ברכה".
נכנסנו ללב המנזר , על הקירות תמונות של קדושים חשובים בנצרות, מטפסים במדרגות אל מרפסת התצפית...ושוב תור (גם הוא לקבלת ברכה) , הפעם היינו חכמים ו"חתכנו" ישר אל עבר מרפסת התצפית...תצפתנו על העמק שמולנו ועל ההרים...ירדנו את כל המדרגות והמשכנו ברכב לאחר שהשלמנו ביקור בכל 4 התחנות באוזר "נישקץ" (על 2 ניתן לוותר - הסכר והמנזר).
מכאן אנחנו יוצאים כיוון לעבר ה"עיירה" ("כפר") "Pluzine", אל הצימר שהזמנו מהארץ..."בונגלוס" בטבע המשקיף על אגם "PIVA" , אבל בדרך מתכננים לעבור במנזר נוסף - מנזר "PIVA" שהועתק בשלמותו מאזור ההצפה של אגם "PIVA"' ונחשב לאירוע הנדסי בקנ"מ בינל"א, השעה כבר 14:00 ואנחנו מגיעים למנזר...אנחנו מחנים את הרכב ומחפשים מסביב למבנה דלת כניסה, הכל נעול, יוצאים מהחצר של המנזר וונזיר צעיר שקודם ראינו מכסח את העישבייה, הפסיק את עבודתו וניגש אלינו, הוא הסביר לנו שהכניסה למבנה היא רק בליווי ומייד הלך וקרא לנזיר שאצלו נמצא המפתח למבנה, נכנסנו למבנה, ואכן התרשמנו מאד...כל הציורים ("הפרסקו") נשתמרו באופן מלא ולא ניתן להבחין שהמנזר הועתק בחלקים אבן אבן ממקומו הקודם לאתר שבו אנחנו נמצאים...אכן מנזר יפה ושווה את העצירה לביקור קצר והתרשמות מהמבצע ההנדסי.
זהו...הנהג עייף, נשארו עוד כ- 7 ק"מ עד לביקתה בהר, אנחנו נוסעים ומגיעים למקום...רעש של עבודות עפר קיבל את פנינו, מכשירים עוד חניה, כבר חשבנו ש"נפלנו"..., התקשרנו למארחים (מלניה), ותוך פחות מ- 10 דקות היא הגיע ואז הבנו שקיבלנו את הצימר החלומי שרצינו...ראשית העבודות אמורות להפסק בשעה 16:00 (מסתבר שהם כבר ממתינים לקבלן יותר מ 3 חודשים והיום זה היום שהוא יכל להגיע !), ובנתיים מלניה הציע לנו לראות את הצימר (קיבלנו סיור מודרך), לנסוע לחוף האגם או לשכור סירה או סתם לשבת ול"הנות מהנוף" , להנות, הנוף הנשקף מה"צימר" (שמלניה קוראת להם "בונגלוס") פשוט מדהים !!!
אז לקחנו את הרכב ונסענו לעשות קניות של מוצרי מזון וירקות כדי שנוכל להכין לנו ארוחת ערב חגיגית ליום הנישואין, ירדנו לעיירה ("כפר"), הצטיידנו במזון ושבנו ל"צימר"...ואכן כבר הקבלן עם הטרקטור והמשאית לא היו...היה שקט פסטורלי, נוף מדהים ותחילת של שקיעה...שנמשכה כמעט שעתיים...ובזמן הזה נחנו, קראנו והכנו ארוחת ערב חגיגית.
סיימנו להכין את ארוחת הערב והתיישבנו לנו מול הנוף לאכול לשתות ולחגוג את יום הנישואין
השמש לאט לאט שקעה, אנחנו שבענו ומה שנשאר זה להנות מהנוף והאווירה הקסומה.
קישור למסלול ב- Google map:
מקום הלינה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה